PTSD המדריך לזיהוי סוג ודרגת הטראומה

חומרת הטראומה

אפשר לסווג את חומרת הטראומה בהתאם לאופי האירוע, משך הסימפטומים ומורכבות המצב הנפשי:

1. הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) זהו הסוג הסטנדרטי והמוכר ביותר, המתפתח בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי חד-פעמי או מוגדר בזמן (כמו תאונת דרכים, פיגוע או קרב). סימפטומים עיקריים: פלאשבקים, חרדות, הימנעות ממקומות המזכירים את האירוע ועוררות יתר.

2. פוסט טראומה מורכבת (C-PTSD)- מתפתחת כתוצאה מחשיפה ממושכת וחוזרת לטראומה, לרוב בהקשרים בינאישיים שבהם לנפגע אין אפשרות להימלט (כמו התעללות בילדות, שבי או אלימות ממושכת במשפחה). מאפיינים: בנוסף לתסמיני ה-PTSD הרגילים, היא כוללת קשיים בוויסות רגשי, דימוי עצמי פגוע וקשיים משמעותיים במערכות יחסים.

3. הפרעת דחק אקוטית (ASD)- מצב המתרחש מיד לאחר האירוע הטראומטי. הסימפטומים דומים לאלו של פוסט טראומה אך הם מופיעים בטווח של חודש מהאירוע. אם הסימפטומים נמשכים מעבר לחודש, האבחנה משתנה ל-PTSD

4. פוסט טראומה עם התפרצות מאוחרת- במקרים אלו, התסמינים אינם מופיעים מיד לאחר האירוע, אלא מתפרצים חודשים ואף שנים לאחר מכן.

5. טראומה משנית (Secondary Trauma)- מכונה לעיתים "טראומה עקיפה". היא פוגעת באנשים שלא חוו את האירוע בעצמם, אלא נחשפו לפרטים קשים עליו דרך עדות או טיפול בנפגעים (נפוץ בקרב מטפלים, אנשי כוחות הביטחון ובני משפחה).

חלוקה לפי הגורם המרכזי לטראומה

1. טראומה צבאית וביטחונית –

כוללת לחימה, אירועי טרור וחשיפה למראות קשים בשירות. בישראל זוהי הפוסט טראומה הכי דומיננטית.

התגובות הנפשיות והגופניות כוללות דריכות מתמדת ("היכון"), מתח שרירי כרוני ותגובת בהלה חריפה לרעשים. הטיפולים שנחשבים כיעילים במצב זה: חשיפה ממושכת (PE – Prolonged Exposure), עיבוד קוגניטיבי (CPT – Cognitive Processing Therapy), EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing)

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לזיהוי:

• האם אני מרגיש פחד או מתח רב במצבים דומים לאירוע?
• האם רעשים פתאומיים או צלילים מסוימים מקפיצים אותי?

2. טראומת תאונות ואסונות פתאומיים –

מדובר באירועים שרירותיים כמו תאונות דרכים או אסונות טבע המנפצים את האמון בסדר העולם. התגובות הנפשיות והגופניות כוללות תחושת "קפיאה" ברגע האירוע, סחרחורות או דפיקות לב בעת נהיגה או שהייה במצבים דומים ופחד מחללים או מסלולים מזוהים עם האירוע. הטיפולים שנחשבים כיעילים במצב זה: EMDR – במיוחד לטראומה ממוקדת, חוויה סומטית (Somatic Experiencing) לשחרור מתח גופני.

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לזיהוי:

• האם אני נמנע מנהיגה או שהייה במקומות המזכירים את האירוע?
• האם יש לי תגובה גופנית חריפה (קצב לב, נשימה) כשאני נתקל בזיכרון מהאירוע?

3. טראומה פלילית ואלימות בין-אישית –

תקיפה מינית, אלימות במשפחה או פשע אלים. התגובות הנפשיות והגופניות כוללות דיסוציאציה – ניתוק מהגוף או מהחושים ברגעי סטרס, כאבים כרוניים באגן או במערכת העיכול ורגישות קיצונית למגע או למצבים חברתיים. הטיפולים שנחשבים כיעילים במצב זה: TF-CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה, DBT – טיפול דיאלקטי-התנהגותי לוויסות רגשי.

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לזיהוי:

• האם אני מרגיש קושי ליצור קשרים קרובים מאז האירוע?
• האם יש בי תחושת בושה או אשמה חוזרת על עצם ההתרחשות?

4. טראומה רפואית –

הליכים פולשניים, לידות טראומטיות או שהות בטיפול נמרץ. תגובות הנפשיות והגופניות כוללות חרדה מותנית לריחות וצלילים רפואיים, ירידות לחץ דם או סוכר במרחבים רפואיים וקשיי שינה וערנות גבוהה. הטיפולים שנחשבים כיעילים במצב זה: CBT – לשינוי פרשנות החרדה, Mindfulness – פיתוח קשב והרגעה

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לזיהוי:

• האם אני חווה פחד או מתח במרפאות או בבתי חולים?
• האם יש לי סיוטים או פלאשבקים הקשורים לאירוע רפואי?

5. טראומת ילדות (ACEs) –

התעללות או הזנחה בשנים המעצבות.תגובות הנפשיות והגופניות כוללות נטייה לדלקות כרוניות ולחוסר ויסות הורמונלי, פגיעה בתפיסת העצמי ובמערכות היחסים וקושי בוויסות רגשות. הטיפולים שנחשבים כיעילים במצב זה: IFS – טיפול בחלקי העצמי, Schema Therapy – טיפול בסכמות ודפוסי עומק

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לזיהוי:

• האם חוויתי אירועי פגיעה בילדות שמשפיעים על ההתנהגות או הרגש שלי כיום?
• האם יש לי דפוסים חוזרים של חוסר ביטחון או חרדה?

6. טראומה מורכבת (C-PTSD) -חשיפה ממושכת לחוסר אונים (שבי, התעללות מתמשכת). תגובות הנפשיות והגופניות כוללות עייפות כרונית ופיצול בתפיסת העצמי. הטיפולים שנחשבים כיעילים במצב זה: טיפול מוכוון שלבים (Phase-Oriented) הכולל ייצוב, עיבוד ושיקום קשרים.

שאלות שכדאי לשאול את עצמך לזיהוי:

• האם יש לי קושי להרגיש אהבה או שמחה?
• האם מערכות היחסים הקרובות שלי נפגעו משמעותית מאז הטראומה

5 שאלות שחשוב לשאול את עצמך

1. האם חוויתי אירוע שהרגיש מסוכן לשלמות הגוף או הנפש?
2. האם אני חווה פלאשבקים, סיוטים או תגובות גופניות חזקות לזיכרון האירוע?
3. האם אני נמנע ממקומות, אנשים או שיחות שמזכירים לי את האירוע?
4. האם אני מרגיש קושי בוויסות רגשי, קהות רגשית או תחושת ניתוק מהסביבה?
5. האם התסמינים משפיעים על התפקוד היומיומי, העבודה או מערכות היחסים שלי?

אם ענית 'כן' על רוב השאלות- מומלץ לפנות לאבחון מקצועי.

שורה תחתונה: זיהוי סוג הטראומה הוא הצעד הראשון בדרך לריפוי. המוח והגוף יכולים להחלים, לצמוח ולמצוא משמעות חדשה גם לאחר חוויות טראומטיות קשות. ההבנה של סוג האירוע מסייעת להתאמת טיפול מדויק, לניהול נכון של התסמינים ולהגברת הסיכוי לשיקום מלא.