התמודדות עם פוסט-טראומה, חרדה, דיכאון או מצוקה נפשית אחרת אינה מחייבת בהכרח טיפול פרטי ויקר. בישראל שירותי בריאות הנפש נכללים במסגרת האחריות של קופות החולים, וניתן לקבל דרכן מגוון שירותים וטיפולים, במרפאות הקופה או אצל מטפלים וספקים שבהסדר. חשוב לדעת כי הזכאות לטיפול נפשי דרך קופת החולים אינה מותנית בהכרה באחוזי נכות. עם זאת, אנשים שהפוסט-טראומה שלהם קשורה לשירות צבאי, לפעולת איבה או לאירוע ביטחוני עשויים להיות זכאים גם למסלולי טיפול נוספים, ולכן כדאי לבדוק את כל האפשרויות ולא להסתפק במסלול אחד.
אילו טיפולים אפשר לקבל דרך קופת החולים?
שירותי בריאות הנפש בקהילה יכולים לכלול, בהתאם לצורך ולמסגרת הטיפול:
– הערכה ואבחון ראשוני.
– טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפי.
– טיפול אצל עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים בתחום בריאות הנפש.
– טיפול פסיכיאטרי ומעקב פסיכיאטרי.
– טיפול תרופתי כאשר הוא נדרש.
– טיפולים קבוצתיים.
– שירותים נוספים במסגרת המרפאות והשירותים של הקופה או ספקים שבהסדר.
שני מסלולים עיקריים
מסלול א': מרפאת בריאות הנפש בקופה
אפשר לקבל טיפול במסגרת מרפאות בריאות הנפש של הקופה או במסגרת ציבורית שבהסדר עם הקופה. לאחר הפנייה מתבצעת הערכה של המצב והצרכים הטיפוליים, ובהתאם לכך נקבעת תוכנית הטיפול. הטיפול יכול לכלול פסיכותרפיה, טיפול פסיכיאטרי, תרופות, טיפול קבוצתי ושירותים נוספים.
השירות הציבורי ניתן במסגרת סל הבריאות, ובדרך כלל אינו כרוך בתשלום עבור כל פגישה בנפרד. משרד הבריאות מציין כי שירותי בריאות הנפש ניתנים בחינם או תמורת אגרה רבעונית נמוכה, בהתאם לסוג השירות ולמסגרת שבה הוא ניתן. חשוב לזכור כי זמני ההמתנה משתנים בין קופות, אזורים וסוגי שירות. לכן, אם חשוב לכם להתחיל טיפול במהירות, כדאי לבדוק במקביל גם את האפשרות של מטפל עצמאי שבהסדר.
מסלול ב': מטפל עצמאי שבהסדר עם הקופה
אפשרות נוספת היא טיפול אצל פסיכולוג, עובד סוציאלי או איש מקצוע אחר שמקבל מטופלים באופן פרטי אך נמצא בהסדר עם קופת החולים. במסלול זה הטיפול מתקיים בדרך כלל בקליניקה של המטפל, והמטופל משלם השתתפות עצמית מסובסדת בהתאם לתנאי הקופה.
העלות אינה זהה בכל הקופות ויכולה להשתנות גם בהתאם לסוג הטיפול ולתנאי הזכאות. לדוגמה, בכללית התעריף המפורסם כיום לטיפול אצל מטפל עצמאי הוא 70 ש"ח למפגש הראשון ו-170 ש"ח מהמפגש השני ואילך, ו-78 ש"ח למפגש קבוצתי. (קליקטאייט) לכן, לפני קביעת תור מומלץ לבדוק באתר הקופה את התעריף העדכני ואת תנאי הזכאות הספציפיים.
האם צריך הפניה מרופא המשפחה?
לא בהכרח. קיימות דרכי כניסה שונות לשירותי בריאות הנפש, ובהן פנייה לקופת החולים או למרפאת בריאות הנפש, ובחלק מהמסלולים ניתן לפנות ישירות למטפל עצמאי שבהסדר. לכן אין צורך להניח שחייבים להתחיל אצל רופא המשפחה. עם זאת, רופא המשפחה יכול להיות גורם משמעותי בתהליך, במיוחד כאשר קיימת גם בעיה רפואית, טיפול תרופתי או צורך בתמונה רפואית רחבה יותר. הדרך לקבלת השירות משתנה בין הקופות ובין סוגי הטיפול, ולכן מומלץ לבדוק מול הקופה כיצד ניתן לקבל את השירות הספציפי שאתם מחפשים.
מה קורה בפגישה הראשונה?
בדרך כלל מתחילים בהערכה ראשונית שמטרתה להבין את הקושי, את עוצמת התסמינים, את ההיסטוריה הרלוונטית ואת הצרכים הטיפוליים. בהתאם לכך ניתן להמליץ על טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפי, טיפול ממוקד טראומה, טיפול פסיכיאטרי, טיפול תרופתי, טיפול קבוצתי או שילוב בין כמה סוגי טיפול. האבחון והבחירה בטיפול אינם אמורים להתבסס רק על סוג האירוע שעבר האדם, אלא על התסמינים, רמת התפקוד, המצב הנפשי והצרכים האישיים שלו.
מה לגבי EMDR, CBT וטיפולים ממוקדי טראומה?
קופות החולים וספקי השירות שלהן מציעים סוגים שונים של טיפול, אך לא כל שיטה זמינה בכל מקום ולא אצל כל מטפל. אם אתם מחפשים טיפול ספציפי, למשל EMDR או CBT, כדאי לברר מראש:
– האם המטפל מוסמך ומיומן בשיטה המבוקשת?
– האם הוא נמצא בהסדר עם קופת החולים שלכם?
– האם הטיפול הספציפי ניתן במסגרת ההסדר?
– מהי ההשתתפות העצמית?
– האם קיימת אפשרות לטיפול פרונטלי או מקוון?
– האם יש הגבלה על מספר הטיפולים?
משך הטיפול והמשך הזכאות תלויים במסגרת שבה מתקבל הטיפול, במצבו של המטופל ובתוכנית הטיפולית. בחלק מהמסלולים המשך הטיפול עשוי להיות מותנה באישור או בהארכה של הגורם המקצועי בקופה. לכן חשוב שלא להניח מראש שמספר מסוים של פגישות הוא המכסה האישית שלכם. יש לבדוק את הזכאות העדכנית מול הקופה ולברר עם המטפל מהו התהליך במקרה שיש צורך בהמשך טיפול. בכללית, לדוגמה, קיימת אפשרות להגיש בקשה להארכת טיפול כאשר המטפל סבור שיש בכך צורך, בכפוף לאישור הגורם המקצועי המוסמך.
מה ההבדל בין הקופות?
ארבע קופות החולים – כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית – אחראיות למתן שירותי בריאות הנפש במסגרת סל הבריאות. עם זאת, קיימים הבדלים באופן שבו השירותים מאורגנים, ברשת המרפאות והמטפלים, באפשרויות הטיפול, בזמינות ובתשלומים עבור שירותים מסוימים.
לכן אין קופה אחת שניתן לקבוע באופן גורף שהיא "הכי טובה" או "הכי מהירה" לטיפול נפשי. הזמינות יכולה להשתנות מאוד גם בין אזורים שונים ובין סוגי טיפולים. הדרך המעשית ביותר היא לבדוק בקופה שלכם:
– אילו מרפאות בריאות הנפש זמינות באזור המגורים?
– אילו מטפלים עצמאיים נמצאים בהסדר?
– אילו שיטות טיפול מוצעות?
– מהי ההשתתפות העצמית?
– מהו זמן ההמתנה המשוער?
– האם קיימת אפשרות לטיפול מקוון?
טיפול דרך הקופה או טיפול במסגרת אחרת?
עבור אדם המתמודד עם פוסט-טראומה, חשוב במיוחד לבדוק מהו מקור הטראומה. פוסט-טראומה שאינה קשורה לשירות או לפעולת איבה – במקרים רבים קופת החולים תהיה נקודת התחלה מרכזית לקבלת טיפול נפשי במסגרת סל הבריאות. פוסט-טראומה בעקבות שירות צבאי או ביטחוני – במקרים שבהם הפגיעה קשורה לשירות בצה"ל או לכוחות הביטחון, עשוי להיות רלוונטי גם מסלול הטיפול והשיקום של משרד הביטחון. במקרה של פגיעה בעקבות פעולת איבה – עשויות להיות זכויות ומסלולי טיפול דרך הביטוח הלאומי. לכן לא כדאי להסתפק בבדיקה מול קופת החולים בלבד. מקור הפגיעה יכול להשפיע על הזכויות ועל הגורם שאחראי למימון הטיפול.
מהו "סל שיקום"?
סל שיקום של משרד הבריאות הוא מסגרת נפרדת מטיפול נפשי הניתן באמצעות קופת החולים. מטרתו אינה להחליף טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, אלא לספק שירותי שיקום, ליווי ותמיכה בתחומי חיים שונים, כגון דיור, תעסוקה, השכלה, חברה ופנאי, תיאום טיפול ושירותים נוספים, בהתאם לצרכים האישיים ולתוכנית השיקום שנקבעת. המסלול המרכזי לקבלת סל שיקום מיועד לתושבי ישראל בני 18 ומעלה שנקבעה להם בביטוח הלאומי נכות רפואית על רקע נפשי בשיעור של 40% ומעלה. גם מי שנקבעו להם 40% נכות נפשית זמנית עשויים להיות זכאים לסל שיקום, כל עוד הם מוגדרים כנכים.
קיימת גם אפשרות לקבלת סל שיקום באמצעות מסלול אישי לשיקום, שבו אחוזי הנכות והזכאות לסל נקבעים על ידי פסיכיאטר או פסיכיאטרית שהוסמכו לכך על ידי משרד הבריאות, ולא באמצעות הביטוח הלאומי. סל שיקום אינו מחליף את הטיפול הנפשי בקופת החולים. אדם יכול להיות זכאי לשירותי סל שיקום ובמקביל לקבל טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפי או פסיכיאטרי במסגרת קופת החולים.
איך מתחילים בפועל?
אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לעזרה נפשית, אפשר להתחיל בכמה צעדים פשוטים:
1. פנו לקופת החולים
בדקו באתר או במוקד הקופה את האפשרויות לקבלת טיפול נפשי באזור מגוריכם.
2. בדקו שני מסלולים במקביל
בדקו גם מרפאת בריאות הנפש וגם מטפלים עצמאיים שבהסדר. כך תוכלו להשוות בין זמינות, סוג הטיפול והשתתפות עצמית.
3. הגדירו מה אתם מחפשים
אם אתם זקוקים לטיפול ממוקד טראומה או מעוניינים בשיטה מסוימת, ציינו זאת כבר בעת חיפוש המטפל.
4. אל תוותרו אם התור הראשון רחוק
אפשר לבדוק מרפאה אחרת, מטפל אחר שבהסדר או אפשרות לטיפול מקוון, בהתאם לזכאות.
5. אם הטראומה קשורה לצבא, לאיבה או לאירוע ביטחוני – בדקו גם את המסלול הייעודי
ייתכן שאתם זכאים לטיפול או לסיוע מגורם נוסף מעבר לקופת החולים.
חשוב לדעת
שירותי בריאות הנפש בקופות החולים הם חלק ממערכת הבריאות הציבורית, אבל הזכאות והדרך לקבלת השירות משתנות לפי סוג הטיפול, הקופה והמסגרת.
המידע באתר נועד להכוונה כללית ואינו מחליף בירור מול קופת החולים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או הביטוח הלאומי. זכאויות, תעריפים והסדרים עשויים להשתנות, ולכן מומלץ לבדוק את המידע העדכני לפני קביעת טיפול.
במקרה של מצוקה נפשית חריפה או תחושה של סכנה מיידית, אין להמתין לתור רגיל. יש לפנות לקבלת עזרה דחופה. משרד הבריאות מפרסם את מוקדי התמיכה הנפשית של ארבע הקופות ואת אפשרויות הסיוע המיידי.
