מה חשוב לדעת?
הפנייה לפסיכיאטר המחוזי מתרחשת בדרך כלל במצבי קיצון שבהם אדם סובל מהפרעה נפשית קשה ומתקיים אחד מהתנאים הבאים:
– סכנה לעצמו או לסביבה: האדם מהווה סכנה פיזית לעצמו (אובדנות) או לאחרים, באופן מיידי או מתמשך.
– פגיעה קשה ברווחה ובהגנה העצמית: יכולתו של האדם לדאוג לצרכיו הבסיסיים נפגעת קשות עקב מצב הנפשי, או שהוא גורם לנזק חמורי לרכוש.
– סירוב לטיפול: כאשר יש צורך בבדיקה או בטיפול דחוף, אך האדם מסרב לשתף פעולה בשל פגיעה בשיקול דעתו.
סמכויות הפסיכיאטר המחוזי
לפסיכיאטר המחוזי ישנן סמכויות ייחודיות שאינן נתונות לרופא רגיל, ובהן:
– הוראת בדיקה כפויה: סמכות להורות לאדם להיבדק על ידי פסיכיאטר, גם בניגוד לרצונו, אם קיים חשד מבוסס שהוא זקוק לאשפוז.
-הוראת אשפוז כפוי: אם לאחר הבדיקה נמצא כי האדם מסוכן לעצמו או לסביבה ואינו מסכים להתאשפז, הפסיכיאטר המחוזי יכול להורות על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי למשך עד 7 ימים (עם אפשרות להארכה של 7 ימים נוספים בלבד על ידו).
– טיפול מרפאתי כפוי: סמכות להורות לאדם לקבל טיפול במרפאה בקהילה (כגון זריקות או ביקורים סדירים) מבלי לאשפזו, במידה והדבר חיוני למניעת הידרדרות ומצבו מאפשר זאת.
תהליך האשפוז והבדיקה
התהליך מתחיל בהגשת בקשה: בדרך כלל בני משפחה, רופא מטפל או המשטרה פונים לפסיכיאטר המחוזי בבקשה לבדיקה כפויה. לבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים או עדויות על התנהגות מסוכנת. הפסיכיאטר המחוזי (או עוזרו) בוחן את העדויות. הוא אינו ממהר להוציא הוראות כפויות אלא אם אין ברירה אחרת. אם הוצאה הוראה, צוות רפואי (לעיתים בליווי משטרה) יגיע לאדם לצורך העברתו לבדיקה או אשפוז. חשוב לציין כי גם תחת הוראת אשפוז כפוי, לאדם יש זכות להישמע. חשוב לדעת שגם מול סמכות כזו, לאדם יש זכויות מוגנות והן כוללות:
*ערעור וביקורת: ניתן לערער על החלטת הפסיכיאטר המחוזי בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית (גוף משפטי-רפואי חיצוני) בתוך זמן קצר. כל הארכה של אשפוז מעבר ל-14 ימים מצריכה את אישורה של הוועדה.
*ייצוג משפטי בחינם: אדם המצוי בתהליכי אשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי (משרד המשפטים) ללא עלות וללא מבחן הכנסות בדיונים מול הוועדה הפסיכיאטרית.
*קבלת מידע: על הצוות המבצע להסביר לאדם את זכויותיו ואת הסיבה להוראה שניתנה.
מה חשוב לדעת לפני שפונים לפסיכיאטר המחוזי?
מדינת ישראל מקדשת את חירות הפרט. הפסיכיאטר המחוזי אינו ממהר להוציא הוראות כפויות. זהו כלי שנשמר למצבי קצה בלבד, לאחר שכל ניסיונות ההידברות והטיפול מרצון כשלו. המערכת מעדיפה תמיד טיפול בקהילה ובסביבה המוכרת של האדם.
מתי זה באמת הכרחי?
הפנייה רלוונטית כאשר האדם נמצא במצב של "בוחן מציאות לקוי" (כגון פסיכוזה, מאניה חריפה או דיכאון עמוק שמוביל לאובדנות) ומתקיים אחד התנאים של: סכנה פיזית מיידית או מתמשכת לעצמו או לסביבה, הזנחה עצמית קשה מאוד שמאיימת על חייו, או פגיעה חמורה ברכוש המלווה בסכנה לשלום הציבור.
למי פונים?
אם הגעתם למסקנה שאין ברירה אחרת, אלו הכתובות:
– הרופא המטפל / פסיכיאטר הקופה: זהו הצעד הראשון. הרופא יכול לכתוב "המלצה לבדיקה כפויה" המופנית לפסיכיאטר המחוזי. המלצה רפואית מחזקת מאוד את הבקשה.
– מזכירות הפסיכיאטר המחוזי: ניתן לפנות ישירות למשרדי הפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות (לפי אזור המגורים) ולהגיש בקשה בכתב.
– פנייה דרך המשטרה: במצבי חירום ליליים או בסופי שבוע, כשיש סכנה מיידית, המשטרה יכולה להזעיק פסיכיאטר תורן או להעביר את האדם למיון, שם יוחלט אם לערב את הפסיכיאטר המחוזי.
דגשים מיוחדים לנכי צה"ל ומוכרי משרד הביטחון
עבור מי שמוכר במשרד הביטחון, הכתובת הראשונה היא הרופא המטפל והפסיכיאטר מטעם האגף. הם יכולים להוציא המלצה דחופה לבדיקה או ליצור קשר ישיר עם הפסיכיאטר המחוזי והמיון כדי להכין את הקרקע לקליטה מכבדת. אדם נוסף שכדאי לפנות אליו היא רכזת הרווחה במחוז, לכל נכה צה"ל יש רכזת רווחה במחוז השיקום שלו. מומלץ לפנות אליה כשהמצב מתחיל להידרדר אך עדיין אין סכנה מיידית.
הרכזת יכולה להציע אשפוז יום או "בית מאזן" (חלופת אשפוז) ולעיתים למנוע את הצורך במעורבות של הפסיכיאטר המחוזי. לרשות נכי צה"ל עומד גם מוקד "נפש אחת" (6763):* של משרד הביטחון שזמין 24/7 עבור פצועי PTSD ובני משפחותיהם. המוקד מאויש על ידי אנשי מקצוע המעניקים מענה ראשוני, תמיכה רגשית והכוונה כיצד לפעול. בעת פנייה לפסיכאטר מחוזי, חובה לציין שמדובר בנכה צה"ל מוכר, כדי לאפשר תיאום מול מחלקות וגורמים שיש להם הסדרים עם אגף השיקום.
מה להכין מראש?
-תעודת נכה ופרוטוקול (במידת הרלוונטיות): וודאו שיש לכם צילום של תעודת הנכה ואישור הכרה. הצגתם מסייעת להבין את הרקע הטראומטי ומבטיחה התחשבות בהיסטוריה הצבאית.
-ליווי של עמותות: ארגונים כמו "לא מפקירים פצועים בשטח" או נט"ל יכולים לסייע בזמן אמת בתיווך מול הרשויות.
-אמינות ומאפיינים עובדתיים: כשאתם מגישים בקשה, פרטו עובדות יבשות ("הוא לא ישן 4 ימים", "הוא איים בסכין") ולא רק תחושות. ככל שהמידע מדויק יותר, כך ההחלטה תהיה נכונה יותר.
-ליווי של עו"ס: מומלץ להתייעץ עם העובדת הסוציאלית בקהילה או בבית החולים לפני הפנייה לצורך ניסוח נכון של הבקשה.
שורה תחתונה
אשפוז בכפייה הוא אמצעי קיצוני שנועד למצבים שבהם קיימת סכנה ממשית או פגיעה קשה ביכולת של האדם לשמור על עצמו או על סביבתו. הפסיכיאטר המחוזי פועל כסמכות מטעם משרד הבריאות, אך גם במצב כזה נשמרות לאדם זכויות, ובהן זכות לביקורת, ערעור וייצוג משפטי. לפני פנייה, חשוב לבחון חלופות טיפוליות ולהסתייע באנשי מקצוע; במצב של סכנה מיידית יש לפנות בדחיפות לגורמי החירום.
