תנאי הסף
כדי לקבל קצבת נכות, עליכם לעמוד בשני התנאים הבאים נכות רפואית: עליכם להיקבע עם נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות, כאשר אחד הליקויים הוא בשיעור של 25% לפחות, או 60% נכות רפואית משוקללת.
דרגת אי-כושר: זהו התנאי הקריטי. הביטוח הלאומי צריך לקבוע כי עקב הליקוי הרפואי אינכם מסוגלים לעבוד או שכושר ההשתכרות שלכם הצטמצם ב-50% לפחות. דרגות אי-הכושר המזכות בקצבה הן 60%, 65%, 74% או 100%.
קביעת אובדן כושר עבודה
בביטוח הלאומי (נכות כללית), עצם העובדה שאתם סובלים מפוסט-טראומה אינה מספיקה לקבלת קצבה. נבחנת גם השפעת הליקוי על היכולת שלכם לעבוד ולהשתכר.
אם אתם עובדים ומרוויחים שכר, עדיין ייתכן שתהיו זכאים לקצבה, בהתאם להכנסה ולשאר תנאי הזכאות. נכון ל-1.1.2026, תנאי הסף להכנסה מעבודה הוא הכנסה הנמוכה מ-8,261 ש"ח ברוטו בחודש במשך 90 ימים רצופים בתוך 15 החודשים שקדמו להגשת התביעה, בכפוף לתנאים המפורטים באתר הביטוח הלאומי.
איך הביטוח הלאומי בוחן אובדן כושר?
בדיקת סף הכנסה: האם אתם משתכרים מתחת לרף שנקבע בחוק? נכון ל-2026, מדובר ב-8,261 ש"ח ברוטו לחודש בתקופת הבדיקה, בכפוף לתנאי הזכאות.
השפעת הליקוי על היכולת לעבוד: הביטוח הלאומי בוחן באיזו מידה הנכות הרפואית משפיעה על כושרכם לעבוד ולהשתכר, על היכולת שלכם לחזור לעבודתכם ועל האפשרות לעבוד בעבודה אחרת, בהתאם להשכלה, למקצוע, לניסיון התעסוקתי ולמצב הבריאותי.
יכולת לעבוד בעבודה אחרת: השאלה אינה רק אם אתם מסוגלים לחזור למקצוע הקודם. נבחנת גם היכולת שלכם לעבוד בעבודה אחרת המתאימה למצבכם, להשכלתכם, לניסיון שלכם ולמגבלות שנקבעו.
מהלך התביעה: צעד אחר צעד
1. הגשת התביעה (טופס בל/7801)
ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי או בדואר. יש לצרף לתביעה "סיכום מחלה" מפסיכיאטר הכולל אבחנה ברורה של PTSD, פירוט הטיפול התרופתי והמלצות לשיקום.
2. הוועדה הרפואית
בוועדה זו תשבו מול פסיכיאטר (ולעיתים מזכיר/ה). כאן לא בודקים כמה קשה לכם לעבוד, אלא את "חומרת המחלה". הכוונה היא לתדירות הסיוטים, פלאשבקים, מידת ההסתגרות החברתית והאם יש צורך בעזרה בתפקודי היום-יום.
3. הוועדה לקביעת דרגת אי-כושר
רק אם עברתם את סף הנכות הרפואית, תוזמנו לעובד/ת סוציאלית או לרופא תעסוקתי. הם יבחנו את ההיסטוריה התעסוקתית שלכם ויחליטו אם אתם יכולים לעבוד בעבודה כלשהי (לאו דווקא במקצוע שלכם).
איך להתכונן לכל שלב?
אל תגישו תביעה לפני שיש בידיכם מסמכים המעידים על רצף טיפולי של לפחות חצי שנה. ביטוח לאומי מחפש הוכחות שהמצב כרוני ולא זמני.
אבחנה פסיכיאטרית ברורה: מכתב מסיכום מרופא פסיכיאטר שבו כתוב במפורש: "אבחנה: PTSD".
פירוט תרופתי: רשימת תרופות (נוגדי חרדה, כדורי שינה וכו'). זהו מדד קריטי לוועדה לגבי חומרת המצב.
תיעוד טיפול רגשי: מסמכים ממטפל או מגורם טיפולי המתארים את המצב ואת הקשיים התפקודיים יכולים לסייע בהצגת התמונה הרפואית והתפקודית.
דו"ח רציפות בעבודה: אם הפסקתם לעבוד, צמצמתם משרה או חלה ירידה ביכולת העבודה, כדאי לצרף מסמכים רלוונטיים מהמעסיק או מסמכים אחרים המעידים על השינוי.
הגשת התביעה (הטפסים)
את התביעה מגישים בטופס בל/7801 (תביעה לקצבת נכות כללית). הדרך המומלצת היא דרך האתר האישי בפורטל הביטוח הלאומי (העלאת קבצים סרוקים). ניתן גם בדואר או בתיבת השירות בסניף. דגש חשוב: בטופס יש חלק של "תיאור הליקויים". אל תכתבו רק "יש לי פוסט טראומה". פרטו את הסימפטומים ביומיום: סיוטים, חוסר ריכוז, פלאשבקים, קושי במקומות הומים.
ניתן לצרף לתביעה מסמכים רפואיים רלוונטיים, לרבות מסמכים מפסיכיאטר או מגורמי טיפול המתארים את האבחנה, הטיפול וההשפעה על התפקוד. אין חובה רשמית להציג רצף טיפולי של חצי שנה כתנאי להגשת התביעה.
הוועדה הרפואית (המפגש)
אתם תוזמנו למפגש עם רופא פסיכיאטר ומזכיר, הפגישה לרוב קצרה מאוד (לרוב 10-15 דקות). בשיחתכם, התמקדו בתפקוד – הרופא לא רוצה לשמוע שוב את סיפור הטראומה (הוא קרא אותו במסמכים), הוא רוצה לדעת איך אתם מתפקדים ב-8:00 בבוקר וב-2:00 בלילה. דוגמה: במקום להגיד "קשה לי", אמרו: "אני לא מסוגל ללכת לסופרמרקט לבד כי הרעש והאנשים גורמים לי להתקף חרדה".
ליווי: מותר (ומומלץ) להביא מלווה (בן זוג, הורה או עו"ד). המלווה יכול לעזור לכם להשלים פרטים ששכחתם בגלל הלחץ. ניתן לקבל סיוע והכנה לוועדה הרפואית ללא תשלום במסגרת מרכזי "יד מכוונת" של הביטוח הלאומי.
ועדת אי-כושר (הבדיקה התעסוקתית)
אם הוועדה הרפואית קבעה את אחוזי הנכות הרפואית הנדרשים, עוברים לבחינת דרגת אי-הכושר. בקביעת אי-הכושר משתתפים רופא, עובד שיקום ופקיד תביעות. נבחנת השפעת הנכות על היכולת לעבוד ולהשתכר, על האפשרות לחזור לעבודה הקודמת ועל האפשרות לעבוד בעבודה אחרת המתאימה להשכלה, למקצוע, לניסיון ולמצב הבריאותי.
השאלות יכולות להתייחס לעבודה שעשיתם בעבר, לסיבה שבגללה אינכם יכולים לעבוד כיום וליכולת שלכם להשתלב בעבודה אחרת. התשובות צריכות לתאר בכנות כיצד הפוסט-טראומה משפיעה על יכולת העבודה שלכם, למשל: "אני לא יכול להתחייב לשעות עבודה קבועות כי אני כמעט לא ישן בלילה", או "קשה לי לעבוד בצוות בגלל החרדה וההתפרצויות".
קבלת ההחלטה והמשך הדרך
לאחר מספר שבועות תקבלו מכתב עם ההחלטה. הזכאות לקצבה וסכומה נקבעות בהתאם לתנאי הזכאות ולדרגת אי-הכושר שנקבעה.
במקרים מסוימים ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי, בהתאם לכללים הקבועים בחוק ולמועד הזכאות. אין לקבוע באופן גורף שהקצבה משולמת תמיד עד שנה רטרואקטיבית ממועד הגשת התביעה.
אם אינכם מסכימים עם החלטת הביטוח הלאומי, ניתן לערער בהתאם לסוג ההחלטה. בערעור על אחוזי הנכות הרפואית או על דרגת אי-הכושר, המועד להגשת הערעור הוא בדרך כלל 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הכתובה על ההחלטה.
ביטוח לאומי vs משרד הביטחון: את מי תובעים?
מתי תובעים רק את הביטוח הלאומי (נכות כללית)?
זהו מסלול ה"ברירת מחדל" לאירועים שאינם קשורים למערכת הביטחון או לעבודה:
-טראומות ילדות או אירועים משפחתיים.
-תאונות דרכים פרטיות (שאינן בדרך לעבודה).
-תקיפות או אירועים פליליים אזרחיים.
-מקרים שבהם חייל משוחרר אינו מצליח להוכיח קשר לשירות (תביעה שנדחתה במשרד הביטחון).
מתי ניתן (ומומלץ) לתבוע במקביל?
זהו נושא מורכב. החוק בישראל אוסר על "כפל קצבאות" (אי אפשר לקבל כסף משני גופים על אותו אירוע), אבל הוא מאפשר תביעה מקבילה במקרים מסוימים:
א. אירועים שונים (פיצול נכויות)
אם אדם סובל מפוסט-טראומה עקב השירות הצבאי (תביעה למשרד הביטחון), אך במקביל הוא סובל מבעיה רפואית אחרת שאינה קשורה לצבא (למשל: סוכרת או פגיעה אורתופדית מתאונה בבית), הוא יכול לתבוע נכות כללית בביטוח הלאומי על הליקויים האזרחיים ובמקביל לנהל תביעה במשרד הביטחון על ה-PTSD.
ב. "תביעת גישור" (נכות כללית בזמן המתנה למשרד הביטחון)
תביעות במשרד הביטחון על פוסט-טראומה יכולות להימשך זמן רב יותר. בתקופה זו, הנפגע לעיתים קרובות אינו מסוגל לעבוד ונותר ללא הכנסה. הפתרון האפשרי הוא להגיש תביעה לנכות כללית בביטוח הלאומי כדי לקבל קצבה זמנית למחיה.
חשוב לדעת שאם וכאשר תוכרו במשרד הביטחון ותקבלו קצבה רטרואקטיבית, תצטרכו להחזיר לביטוח הלאומי את הכספים שקיבלתם ממנו ("קיזוז").
ג. פגיעה בעבודה שהיא גם פעולת איבה
במקרים שבהם אירוע עשוי להיכלל ביותר ממסלול זכאות אחד, חשוב לבדוק מראש מהו המסלול המתאים ומהן השלכות הבחירה, לרבות האפשרות לקבלת גמלאות שונות. במקרים מורכבים מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי לפני קבלת החלטה.
גובה הקצבה
גובה הקצבה החודשית נקבע בהתאם לדרגת אי-הכושר שנקבעה לכם.
קיימות ארבע דרגות אי-כושר המזכות בקצבה: 60%, 65%, 74% ו-100%. דרגת אי-כושר של 75% נחשבת לדרגת אי-כושר מלאה לצורך הקצבה, ולכן גם 75% וגם 100% מזכות בקצבה מלאה.
נכון לשנת 2026, סכומי הקצבה הבסיסיים ליחיד הם:
60% אי-כושר: 2,718 ש"ח בחודש.
65% אי-כושר: 2,894 ש"ח בחודש.
74% אי-כושר: 3,211 ש"ח בחודש.
דרגת אי-כושר מלאה (75% או 100%): 4,711 ש"ח בחודש.
בנוסף, בהתאם לתנאים, עשויות להיות זכאויות לתוספות עבור ילדים ובן/בת זוג. לדוגמה, בשנת 2026 התוספת עבור ילד היא 1,214 ש"ח, עד שני ילדים, בהתאם לתנאי הזכאות.
הבהרה: המידע במדריך זה מיועד למטרות ידע ומידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי או תעסוקתי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של הזכאות מול הביטוח הלאומי. הזכאות, שיעורי הנכות וסכומי הקצבאות נקבעים בהתאם להוראות החוק, לתקנות ולהחלטות הביטוח הלאומי, ועשויים להשתנות.
